-
להמשך הקריאה >: קזבלן (1973) כשיפו הפכה לברודווי של המזרח התיכוןמבוא: הספקטקל הגדול של מנחם גולן אם יש סרט אחד שמסמל את המעבר של הקולנוע הישראלי מהפקות דלות תקציב ל"שואו-ביזנס" אמיתי, זהו "קזבלן". המפיק והבמאי האגדי מנחם גולן, האיש שחלם תמיד בגדול (ולעיתים קרובות מדי), החליט לקחת את המחזמר המצליח של המחזאי יגאל מוסינזון מהבמה ולהפוך אותו לאירוע קולנועי בסטנדרטים…
-
להמשך הקריאה >: סאלח שבתי (1964) – המפץ הגדול של הקולנוע הישראלימבוא: לשים מראה מול פני האומה לפני "סאלח שבתי", הקולנוע הישראלי עסק בעיקר בפאתוס ציוני: חיילים גיבורים, קיבוצניקים יפי בלורית והפרחת השממה. ואז הגיע אפרים קישון וטרף את הקלפים. הוא העז להציג את הצד האפל והמוזנח של המדינה הצעירה: המעברות. הסרט הזה היה מהפכני כי הוא נתן קול למי שהושתק…
-
להמשך הקריאה >: 1. גבעת חלפון אינה עונה (1976) – הקרנבל של הפוסט-טראומה הישראליתמבוא: צחוק מתוך האפר אם מחפשים את ה-DNA של הישראליות, לא מוצאים אותו בספרי ההיסטוריה, אלא בדיונות של גבעת חלפון. הסרט הזה, שיצא לאקרנים ב-1976, הוא הרבה יותר מסתם קומדיה פרועה; הוא מסמך סוציולוגי מרתק שנולד מתוך השבר הגדול של מלחמת יום הכיפורים (1973). אסי דיין, שלחם במלחמה ההיא וחזר…
-
להמשך הקריאה >: מציצים (1972) – המהפכה האנטי-ממסדית של חוף תל אביב5. מציצים (1972) – המהפכה האנטי-ממסדית של חוף תל אביב מבוא: החופש שהוא גם כלא רבים ממבקרי הקולנוע והחוקרים מחשיבים את "מציצים" לסרט הישראלי הטוב בכל הזמנים, או לפחות לזה שהגדיר את ה"ישראליות" החדשה והחילונית בצורה המדויקת ביותר. הבמאי אורי זוהר יצר כאן משהו שלא נראה קודם: קולנוע אישי, מחוספס,…
-
להמשך הקריאה >: אלכס חולה אהבה (1986) – געגועים לתמימות שאולי לא הייתהמבוא: מסע בזמן לישראל של פעם "אלכס חולה אהבה" הוא מכונת זמן. הבמאי בועז דוידזון, שיצר קודם לכן את סדרת "אסקימו לימון" הוולגרית והמינית, החליט באמצע שנות ה-80 לחזור לאותה תקופה (שנות ה-50), אבל הפעם ממקום אחר לגמרי: תמים, משפחתי ומתוק. הסרט הוא שיר הלל לתקופת הצנע, לימים שבהם לא…
-
להמשך הקריאה >: השוטר אזולאי (1971) – הליצן העצוב של משטרת ישראלמבוא: כשסאטירה הופכת לפיוט אפרים קישון היה ידוע כסאטיריקן חד כתער, ציניקן שצוחק על מוסדות המדינה. אבל ב"השוטר אזולאי", הוא הניח את הציניות בצד וכתב מכתב אהבה. מכתב אהבה לאדם הקטן, התמים, שנדרס תחת גלגלי הקידמה והבירוקרטיה. אברהם אזולאי הוא לא סתם שוטר כושל; הוא דמות טראגית. הוא מייצג את…
-
להמשך הקריאה >: העומק של 'צ'ארלי וחצי': מסמך היסטורי שלא הכרתםתשכחו רגע מכל מה שחשבתם שאתם יודעים על "צ'ארלי וחצי". כן, זה מצחיק, וכן, כולנו מדקלמים את הטקסטים מתוך שינה, אבל אם מקלפים את השכבות של הטרנינגים הצבעוניים ומשקפי השמש הגדולים מדי, מגלים משהו אחר לגמרי. זה לא סרט בורקס – זה מסמך היסטורי מדמם שנכתב על הריסות של מלחמה.…
-
להמשך הקריאה >: חלק ג': "יא ווארדי, איזה קציצה!" – הניצחון של השכונהאם צריך לבחור סצנה אחת שמזקקת את כל המהות של "חגיגה בסנוקר", זו חייבת להיות ארוחת הערב בבית הרב. גברי, שמתחזה לעזריאל הצדיק, מגיע לאכול ואין לו מושג קלוש בהלכה. הוא רוצה סיגריה? הוא יגיד שזה "פיקוח נפש". הוא רוצה לערבב בשר וחלב? הוא ימצא לזה תירוץ. לכאורה צוחקים פה…
-
להמשך הקריאה >: חלק ב': התאומים, הנוכלים וחכם חנוכהכשנכנסים ללב של "חגיגה בסנוקר", מבינים שהעלילה היא בסך הכל תירוץ. כן, יש חוב, יש את סלבדור המפחיד (יוסף שילוח בהופעה גרוטסקית גאונית), ויש את הצורך הדחוף למכור את הדירה. אבל הגאונות האמיתית נמצאת בדמויות ובמשחק הכפול. השימוש ביהודה ברקן בתפקיד כפול הוא לא סתם טריק טכני, הוא הציר שסביבו…
-
להמשך הקריאה >: חלק א': עקרבים, בורקס ומתי כספי – איך נולד חגיגה בסנוקרקשה להאמין שהדבר הזה איתנו כבר 50 שנה. חצי מאה של "חגיגה בסנוקר". ב-2025 עשו לסרט כבוד מלכים בסינמה סיטי, וזה היה הרגע שבו נפל האסימון סופית: זה לא סתם סרט, זה ה-DNA שלנו. אבל כשמסתכלים אחורה ל-1975, המציאות הייתה אחרת לגמרי. המדינה ליקקה את הפצעים של מלחמת יום כיפור,…
ברוכים הבאים לבורקס ובייגלה
הבלוג היחיד שבו סרג'יו קונסטנצה הוא עדיין יועץ כלכלי לגיטימי וצ'רלי תמיד וחצי. כאן נחזור לימים שבהם כל סרט נגמר בחתונה, כל מפקד היה עצבני, והמרגרינה זרמה כמו מים. תפסו מקום, תכינו קפה שחור (בוץ!), ותזכרו: אם זה מצחיק, מרגש וקצת צועק – זה כנראה אנחנו. יאללה, תרגישו בבית.
בורקס ובייגלה 